אבנים
מסתבר שכשרצים מהר, דרך לא רואים.
אבנים קטנות מתגלגלות פוגעות בסוליות.
אך אנו לרוץ ממשיכים,
בתקווה להשיג אחרים,
ואז כשלרגע נעצרים בשביל נשימה,
את הגב מפנים לאחור,
פוגעת השמש עם הקרניים,
ופתאום פלאש שחור
מסנוור את העיניים.
אך כל זאת מקדמה לכאב של סוף הריצה
שאחריה נעלם הפלאש
ומתגלה דרך מיובשת,מאובקת וישרה.
נטולת אדם,
אם כי לרוץ היינו חייבים,
עם קצת יותר תשומת-לב
לאבנים..
תגובות