קוראת כ"כ הרבה מילים
מעוררים בי זכרונות.
למי אכפת מהעבר..?
לא היה שם הרבה תוכן באמת
רק הרבה ניסיונות להפיל אותי על הפנים.
מבט חטוף בפניך גורמים לי שלווה וביטחון.
אולי אין בי ביטחון,
אבל רק בעינייך אני רואה את עצמי צלולה.
את רואה את עצמי.
אני מגלה בעצמי רכות
אהבה תמימה, שלא ידעתי ממנה קודם.
בך אני רואה את עצמי שונה.
אך מפחדת
אני מפחדת לאבד,
אני מפחדת להפסיק לראות אותך בפנים,
רק לזרום
ולראות,
לראות מה בא אחרי זה..
אולי זה לא להרבה?..
אצלי שיגרה של ריצות, ריצות קדימה ללא מטרה...
תמיד ארצה אותך לתמיד.
מגע של מתיקות , מגע עמיד.
זה מספיק לי.
באמת.
רק הפחד ליפול לתוך ריצה חוזרת...
לתוך מציאות מעורבלת..
