זה אמצע הלילה ואולי כבר מאוחר
כותב שיר מוזר על איש ממורמר
שבדרכו את כל הצרות עבר.

אני מרגיש כמהו לא בר מזל
סתם יצור מגודל שמסתובב בחלל.
אחרי אהבה הוא רדף
ריח זעה ממנו נדף.
מחברתה חטף מכה ועף
פשוט נופנף
כמו קלף.
אליו היא התייחסה
עליו היא צחקה .
האם אין בושה?
איזה נמושה
על כל מקרה
כותב הוא שיר
משאיר מקום
לאהבה וחמלה .