ועכשיו אשיל מעליי

את אותה המסיכה

ששירתה  אותי נאמנה

ואתן לכאב לבעור בי

ולבכי לגעוש

עד תגווע לה הדמעה האחרונה

עליך

ושוב אשכח

לכן אבטיח היום

כשהעצב עודו מהדהד

אבטיח לזכור

צערי

את העוצמה של הכאב

אבטיח לזכור

למען לא אשכח

אבטיח לשכוח

כל זכרון

שתמיד מחזיר לאותה הנקודה

כי בדמעה הזאת

אחת לפני האחרונה-עליך

הקרבתי את לילותיי

ובכיתי את שתיקותיך

עד דמי התבוסס עם מילותיך

וזעק לי מבין ההריסות

ופרץ את השברים

השתיק קולות תרועתי

ואמר אז

בדמייך חיי