אנשים...קצת ארוך...קחו ת´זמן...
ותגיבו. תודה-שירה.
לדבר/ אני (15/09/05)
נורא רציתי לדבר,
אבל אמרת: "מצטער".
אני יודעת, זאת לא אשמתך,
מחר יש הרבה מה לעשות,
ואני- בכל זאת- עוד לא אישתך.
אבל אני נורא מתגעגעת,
מדמיינת את דמותך בי שוב נוגעת.
וממש בא לי לדבר,
אבל אמרת: "מצטער".
הסברת שאתה עייף,
ושנדבר כבר מחר,
אבל מחר- זה כבר לא אותו דבר.
תמיד אמרת שאם אני בוכה-שאתקשר, ונדבר,
אבל לפני דקה אמרת: "אני לא יכול- מצטער".
יש לי דמעות בעיניים,
אבכה לבד בנתיים.
אין לי הרבה מה לספר,
אבל אולי מחר נוכל- לדבר.
*** *** *** ***
(15/09/05)מועקה/ אני
אני שוב פעם בוכה,
אבל אני לא מתקשרת.
כי אתה עייף, ויש מחר עבודה,
ואי-אפשר אחרת.
כשתקרא ת´הודעה- בטח כבר יהיה מחר,
ואז כבר יהיה בסדר, ולא יהיה מה לאמר.
אני אגיד לך שתשכח מהכל-שעבר.
אבל אני-
אשאר עם המועקה גם מחר.
*** *** *** ***
מצטער/ אני (16/09/05)
"הי מותק, מצטער-
גם היום לא נוכל לדבר".
אותו המשפט שהיה אתמול- חוזר.
"נדבר מחר, כי הזמן נגמר,
וכבר אי-אפשר"
*** *** *** ***
"את נשמעת מבואסת"/ אני (16/09/05)
"את נשמעת מבואסת",
לא,אני עליך לא כועסת.
רק עצוב לי ואני נורא מתגעגעת,
מתי נדבר באמת, אני כבר לא יודעת.
מחר, והמחר של מחר, ואחרי מחר...
הסיפור הזה לעולם לא נגמר.
אני מתגעגעת להירדם עם מילותיך היפות,
מתגעגעת לזמנים שהיינו מדברים שעות על גבי שעות.
פתאום הכל הופך ל: "אנחנו נפגשים,
אז נדבר כבר אז..."
חבל על הכסף, והזמן מבוזבז.
כשנפגשים, זה לא אותו הדבר,
זה להגיד: "אני מתגעגע"- כשזה מזמן עבר.
אני אוהבת אותך, נשמה,
רק תזכיר לי מתי -דיברנו-
בפעם האחרונה...
תגובות