השיר מוקדש לאביב גפן שנתן לי את ההשראה לכתיבתו, בעקבות שירו 'מחר'. בעיניי אביב הוא 'כוכב' מסוג אחר.

 

הפרסום והכמיהה להיות כבר נודע

הופך אותך מצד לצד וזה כבר לא בתת מודע

הרי אתה כל הזמן רצית להיות אותנטי

איפה כל הדיבורים מקווה שהם לא פתטיים

 

המילים והלחנים ממוחזרים לקהל היעד

איפה הכבוד שלך הוא כנראה אבד לעד

החיפושים אחר משמעויות הומרו באחרים

עכשיו אתה כבר לא שייך אתה חלק מהמשועבדים

 

תסתכל עכשיו,עכשיו ולא מחר

מחר, מחר כבר מאוחר

היום קורא, קורא לך חבר

חבר, תחזור, תחזור והתחבר...

 

מתוסכל, כבר זמן, לא זמן

קורע את העיר כל לילה

ממועדון למועדון אתה הולך להתפרע

אולי הלילה תתמזל ותמצא כבר אהבה.

 

שנה חלפה מאז הבמה

כל הקהל צהל לך

כלם פשוט לא מבינים

הם פשוט רק מקנאים...

 

תסתכל עכשיו,עכשיו ולא מחר

מחר, מחר כבר מאוחר

היום קורא, קורא לך חבר

חבר, תחזור, תחזור והתחבר...