כל יום איתך הוא עולם ומלואו,

כל רגע איתך,זה כמו נצח.

כשאותך רואה אפילו מרחוק,

ליבי בשירה אז פוצח.

נשימתי נעתקת,מחפשת אוויר,

את כמו פרח קטן,ביום שחור וסגריר.

בו ברגע ידעתי שזאת אהבה,

כשמבטינו פתאום נפגשו.

כמו שני חברים וותיקים עד מאוד,

רגשותיי אז ממש געשו.

נשימתי מתאפקת,לא לצרוח בשיר,

את כמו דשא פורח,במדבר מעכיר.

כל רגע בחיי רק עלייך חושב,

בלילה לפעמים לא נרדם.

חולם רק עלייך ומייד מתאהב,

ליבי לעולם לא יידם.

נשימתי שוב חוזרת,לאותו קצב סדיר,

את כמו סם החיים,שאותי מחזיר.