אהבה – גרסה א`
כשלחדר היא נכנסת,
מחייכת ושקטה,
ליבו פועם בקצב של אלף רגל לשנייה.
הקירות עוטים לפתע הבעה כה מפתיעה
אור יקרות קורן לפתע מכל עבר, כל פינה!
חיוכו קופא לרגע,
שנמשך מעט יותר,
מבטו טובע בעיניה,
בלי יכולת להינצל.
וכשהיא פוסעת פנימה,
כמו רוח חדשה
מזדחלת אל הנפש
שצועקת: "או-לה-לה!"
והילה אותה עוטפת,
כמו מלאך, או דמות קסומה;
אל אוזניו היא אז לוחשת
"נעים מאוד, וקרא לי אהובה."
תגובות