קולה נשמע לראשונה

קצת אחרי הגשמים

כשפקחה עייניים לראות

סביבה כבר חיכו הפרחים.

 

שעות הייתה מתבוננת

שמיים - צורות של עננים,

קצת בוכה, קצת צוחקת

הייתה נרדמת עם דימדומים.

 

מחולות שגעון בלי לדעת

רקדה בלילות החמים

כשרק היא הייתה שומעת

באויר מנגינות ושירים.

 

כשהחלו כולם לאט לאט

להסתתר,להכנס לתוך הבתים

בחיוך סירבה מיקלט

נשארה לשחק בעצים.

 

לשכנע אותם לא הצליחה

בפיה נשארו ההסברים

שבעצם תודה, אבל בשבילה -

רק חופה של כוכבים.          *           *

                                            *               *

                           *

                                       *                 *            *

           *