ז' במרחשוון
אני מרגישה איך אני עולה ועולה.
פניה של הנערה ששואבת אותי
מתקרבות מרגע לרגע, והנה אני אצלה.
בעדינות היא מושכת את הדלי
ושופכת אותי לכד שלידה.
אופס, התפספסתי.
כעת אני על אבן לידה, מביטה בה.
כזאת שלווה, עם חיוך קטן ומסופק על פניה.
בקרוב הכד יתמלא והיא תחזור לביתה.
תוך שהיא מתכופפת לבאר
שפתיה ממלמלות תפילה.
שמע את תפילתה אבא.
המשך להוריד לבאר הקטנה שלה
את כל חברי וחברותי
שם, מהעננים..
תגובות