ירח שמאיר חולות שוקטים

רחוק מדי, אין אונים, מנצנצים בתים

אי שם מעבר גל נשבר ושב אחור

נבוך מחוף יבש וקר, מעודף אור

המיה של ים בלתי נראה

של דכי מר

וטעם מתקתק שונה

של משהו נגמר

בין אצבעותי גולשים הגרגרים

ובלבי

אני נפרד מכל האחרים

וכמו הל בשאון זרים נחבא

ושב אל המקום ממנו בא

ומעגל הוויתי

חורק ואז נסגר

היו שלום

אני חייתי ביניכם

כמו צמח בר.