[ליצירה]
אריה, אסתכן ואומר שנראה לי שזו התמונה הכי יפה שפרסמת...,
-משחק יפה של אור וצל והשחור לבן רק מדגיש עוד יותר,
-קצת חבל שהתמונה ממורכזת מידי (האובייקט, האיש מידי במרכז!)
ואגב אותי התמונה החזירה קצת לימי החגים- מעניין למה...
יישר-כח!
[ליצירה]
א. ברכה הבאה ל"צורה" איזה כיף שיהיו כאן עוד צלמים!
ב. תמונה מעניינת אולי הייתי סוגר צמצם עוד קצת כדי שגם הקיר יהיה חד, קצת חבל שהחלק העליון של המעוין חתוך...
מותר לשאול איפה זה?
[ליצירה]
הי לכולם!
א. (אין לי כוונות להתחתן בקרוב) אבל אני מודיע מראש שאם אותה אחת לא תתלהב מאירוסים- חבל"ז...
ב. האירוס הוא "אירוס שחום" שפורח בימים אלה ממש בנחל תקוע, ביער דודאים ובעוד כמה מקומות- רוצו לראות!!!
ג. האובייקט נראה קצת מודבק לא בגלל הענפים הייבשים אלה בגלל הפלאש...
ד. לגבי אותם הענפים-צר לי אבל אני לא נוהג לשנות את פני הטבע בשביל התמונה שלי (בתור עקרון) אם זה מפריע למישהו תמיד יש פוטושופ
תודה לכל המעודדים, יוחאי
[ליצירה]
האמת שקצת התבלבלתי בין ה"כמה חוזק יש באי האמירה" לבין הבריחה והשיכחה.
לטעמי שתיקה הרבה פעמים היא בכלל לא בריחה אלא דווקא מבט הרבה יותר עמוק ופנימי, סוג של קשר שכזה שמילים רק הורסות אותו.
בתקווה שנדע גם לשתוק לפעמים...
[ליצירה]
פלאש
א. פשוט לפי הצבע הלא טבעי והלבן משהו..
ב. מאחורי אבנים מסויימות יש כמו מסגרת קטנה של צל (רואים מסגרת אחת כזאת מתחילה המפינה השמאלית התחתונה)- מקווה שאת מבין למה התכוונתי
[ליצירה]
עומר-
לענ"ד אתה טועה כל היופי בתמונה שכזאת שהיא נותנת לך את המקום לראות לחשוב לפרש ולהבין כראות עינך ולכן זה ממש לא נראה לי תמונה סתמית, לכן גם אני חושב שדווקא לא היה צריך לתת כותרת לתמונה...
[ליצירה]
חברים יקרים-
לרגל שנה לגירוש, התמונה מוצגת ב"מרכז בגין" בירושלים במסגרת תערוכה של אומני בנימין.
ממולץ מאד לבוא,להתרשם, לראות ולזכור.
התערוכה תהייה פתוחה עד ט"ו באב.
בשורות טובות,
יוחאי.
[ליצירה]
תמונה מעניינת,
אגב זה שהיא בשחור לבן לא הופך אותה לילדה של פעם אלא אם כבר לתמונה של פעם- חשבי על כך.
מעבר לזה היתי ממליץ לשים את האובייקט (הילדה) לא בדיוק באמצע אלא יותר בכיוון המנוגד להסתכלות (צד שמאל של התמונה).
בברכת ביקורת בונה,
יוחאי
תגובות