.תכלת עייפה ניבטת בין עננים נוסעים

.שמש יחפה נוגעת בקרניה במדרכות שעוד לוהטות מחום הקיץ

.ורוח קרה מלטפת ברוך ומרגיעה את היזע ואת הלהט

ומשחקי ימים רכים, יום צינה ויום רעד וימים שטופי שמש ומלאי אור, שממהרים לחלוף.

.וטפטוף שובב, שמתדפק על דלתות הלב ומזהיר לעונת החורף

.הימים, שקצרה שעתם פתאום, שרק הפציע יומם וכבר ירד לילם

.ומה שהספקת. ומה שרצית

.ודברים שסופרו והושרו ואינם, הבטחות ילדות כוזבות-שלכת וחצב ונחליאלי

.ריח מתוק ועמוק של אדמה יבשה, רוויה מטר ראשון, בתולי, בכי רקיע

מבט אל ענני הסערה המתקשרים מעל האופק, נושאים בחובם ברק ורעם ומבול

.תהיה

.אומרים נעורים הם אביב חיי האדם, אבל נעורים עבריים הם הסתיו

.טרם גשם, טרם פחד וקור וסופה

מטר שבא בפתע ואז אינו, ושמש נחבאת מציצה מבעד לענן, המיית הרוח הנושאת את בשורת החורף, את אימת הסערה, וניגון התפילה

-התקוה התלויה על ריסי העצים ירוקי העד שברחובות

.שאולי יהיו גשמי ברכה. שאולי תגיח קשת ותיזכר הברית

.שאולי יהיה טוב