מבוע חיינו מתפרץ וזורם,

גועש ומתרחק לימים אחרים,

שהיו, שיהיו.

וכאילו לא הייתי, וכאילו אינני,

היכן אני?

היכן תפילותיי?

רטט ליבי בלילותיי,

נעוריי.