אני מרגיש בעיניי את הדמעה ששורפת,
את ניצוצות הכאב שירדו מאינסוף.
אני חש בליבי את הכאב שמכה בי,
כאילו באמת אין עוד טעם להיות.
והשלווה הזאת יש בה הרבה מן השקר,
היא לא כמו אותה דממה מופלאה.
לו רק יכולנו לדלות זכרונות מהקבר,
ולהפוך את האובדן לדמות חיה.
בחוץ עוד מעט ירד פה הגשם,
היורה שיכה זלעפות זלעפות.
ובחדרי ליבי בוערים כשלהבת,
כל אותם זכרונות מתוקים ותמונות.
תגובות