ולפעמים -
אינני מבין את שנכתב אתמול
את האור הגנוז בחדוות החיים,
את עומקו של הלב, את נשמתי.
מילים, מילי מילים,
זורחות הן בתוכי, מפיצות זהר
ממלאות את פנימיותי
גם ללא הבין.
ולפעמים -
אינני מבין את שנכתב אתמול
את האור הגנוז בחדוות החיים,
את עומקו של הלב, את נשמתי.
מילים, מילי מילים,
זורחות הן בתוכי, מפיצות זהר
ממלאות את פנימיותי
גם ללא הבין.
תגובות