אשמח להסביר לכל אלו שלא הבינו את הסוף.
הרעיון שעומד מאחורי השיר הוא שהזמן והשנים יוצרים קשיים חדשים, ואותו הזמן שיצר את הקושי עובר ולא נשאר להתמודד ואילו האדם נשאר להתמודד, הבעיה היא שלפעמים קשה להתמודד אז מנסים לברוח בכל מיני דרכים ואני משבחת ומקנאה באנשים שנשארים ומתמודדים כמו גדולים.
מקוה שזה יותר ברור עכשיו :)
[ליצירה]
.
אשמח להסביר לכל אלו שלא הבינו את הסוף.
הרעיון שעומד מאחורי השיר הוא שהזמן והשנים יוצרים קשיים חדשים, ואותו הזמן שיצר את הקושי עובר ולא נשאר להתמודד ואילו האדם נשאר להתמודד, הבעיה היא שלפעמים קשה להתמודד אז מנסים לברוח בכל מיני דרכים ואני משבחת ומקנאה באנשים שנשארים ומתמודדים כמו גדולים.
מקוה שזה יותר ברור עכשיו :)
[ליצירה]
.
אני כ"כ אוהבת כתיבה זורמת. וכשזה בא בתוספת כינות אז בכלל...
אתה כותב מקסים.
אני כ"כ מקנאה כשמצליחים להכניס מחשבות פרועות לתבניות של מילים. זו אומנות.
[ליצירה]
.
איך הצלחת לקחת מצב כ"כ מבאס ולגרום לי לצחוק?
אהבתי את הכתיבה, את המילים שקלעו בול למצבים
( כמו השקט שהופר ע"י חובבי המלח בבקשה)
נראה לי פעם ראשונה שצחקתי מיצירה.
[ליצירה]
.
טוב...הבהרונת קטנטונת, אז ככה...
אין לי שום תחושה של "חנק" כתוצאה מעניין כיסוי הראש.
הקטע לא נכתב מתוך נקודה של ביקורת על החיוב. ממש ממש לא! (ברור שקשה לכסות את הראש, אבל אצלי לפחות הקושי בא מהפן של "השינוי", זה שינוי לא קל, אבל זה ממש לא בא מתחושת חנק ודיכוי של הנשיות. דווקא יש משהו מאד נשי בלכסות את הראש. תתפלאו.)
הקטע נכתב מתוך כאב על מערכת יחסים שהשתנתה כתוצאה מחתונה של חבירה. ובחרתי להביע את הכאב הזה דרך "הכיסוי הבולט לעין". זה הכל!
הכיסוי החיצוני מזכיר יום יום שנעשה כיסוי מהותי יותר וזה מה שכואב. וואי, איך שזה כואב.
אז זהו...הקטע נכתב מתוך כאב, קצת כעס, הבנה והמון אופטימיות ( בהקשר של ה"קשר". לא של הכיסוי.למי שעדיין לא הבין)
אם הקטע היה נכתב לפני שנתיים הוא היה מלא רק במירמור ובכעס. אז דברים רק משתפרים. תתעודדו :)
תגובות