אשמח להסביר לכל אלו שלא הבינו את הסוף.
הרעיון שעומד מאחורי השיר הוא שהזמן והשנים יוצרים קשיים חדשים, ואותו הזמן שיצר את הקושי עובר ולא נשאר להתמודד ואילו האדם נשאר להתמודד, הבעיה היא שלפעמים קשה להתמודד אז מנסים לברוח בכל מיני דרכים ואני משבחת ומקנאה באנשים שנשארים ומתמודדים כמו גדולים.
מקוה שזה יותר ברור עכשיו :)
[ליצירה]
.
אשמח להסביר לכל אלו שלא הבינו את הסוף.
הרעיון שעומד מאחורי השיר הוא שהזמן והשנים יוצרים קשיים חדשים, ואותו הזמן שיצר את הקושי עובר ולא נשאר להתמודד ואילו האדם נשאר להתמודד, הבעיה היא שלפעמים קשה להתמודד אז מנסים לברוח בכל מיני דרכים ואני משבחת ומקנאה באנשים שנשארים ומתמודדים כמו גדולים.
מקוה שזה יותר ברור עכשיו :)
[ליצירה]
.
דווקא חשבתי שהסיפור הראשון שלך יהיה על רומן סוער בין רופא למטופלת שלו. לא נורא, אני בטוחה שגם זה יגיע.
"כ"כ טוב לי, ולעזאזל, כ"כ לא"- המשפט היחיד שיכולתי להזדהות איתו לגמרי, מה לעשות ואת בעיית המבוקשים אני פחות מכירה...
מחכה להמשך
תרגישי טוב
מיגה
[ליצירה]
.
טוב...הערה שלא כ"כ קשורה ליצירה אבל ...
לאחרונה נתקלתי ביותר מדי תגובות שעוסקות "בחינוך היוצר". האתר הוא לא אתר "תוכחה" או אתר "חינוך". ממש, אבל ממש לא! האתר הוא אתר יצירה. אתר יצירה דוסי, אומנם, אבל עדיין הדגש הוא על "יצירה". ו"דוסי" הוא כלי לסינון. כאילו, דייי! די לתת על ימין ועל שמאל הערה חינוכית דתית, לפתוח דיונים מעמיקים, לנסות לשנות, לנסות להשפיע. למי שזה בוער בפנים שישלח מסרישי. שילשין ל"לב לאחים" מצידי, ושהם יטפלו בו. אבל חלס!
תנו לכתוב בשקט.
[ליצירה]
.
אם זה היה "הסיפור האמיתי חלק א'"- הייתי נרגעת. אבל מה זה? ככה להפסיק באמצע המתח? לא יפה!
סוערה, הפה שלי עוד פתוח, הכתיבה שלך הצליחה לרתק אותי.
[ליצירה]
.
טוב...הבהרונת קטנטונת, אז ככה...
אין לי שום תחושה של "חנק" כתוצאה מעניין כיסוי הראש.
הקטע לא נכתב מתוך נקודה של ביקורת על החיוב. ממש ממש לא! (ברור שקשה לכסות את הראש, אבל אצלי לפחות הקושי בא מהפן של "השינוי", זה שינוי לא קל, אבל זה ממש לא בא מתחושת חנק ודיכוי של הנשיות. דווקא יש משהו מאד נשי בלכסות את הראש. תתפלאו.)
הקטע נכתב מתוך כאב על מערכת יחסים שהשתנתה כתוצאה מחתונה של חבירה. ובחרתי להביע את הכאב הזה דרך "הכיסוי הבולט לעין". זה הכל!
הכיסוי החיצוני מזכיר יום יום שנעשה כיסוי מהותי יותר וזה מה שכואב. וואי, איך שזה כואב.
אז זהו...הקטע נכתב מתוך כאב, קצת כעס, הבנה והמון אופטימיות ( בהקשר של ה"קשר". לא של הכיסוי.למי שעדיין לא הבין)
אם הקטע היה נכתב לפני שנתיים הוא היה מלא רק במירמור ובכעס. אז דברים רק משתפרים. תתעודדו :)
תגובות