חֹסֶר בְּהִירוּת

 

אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר הָלַךְ

בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר

וְלֹא הִבִּיט יָמִינָה, שְׂמֹאל.

אַשְׁרֵי אָדָם אֲשֶׁר שָׂמַח

בְּיֵשׁ לוֹ, מְאֻשָּׁר

וּבְמֻפְלָא הוּא לֹא הֵשִׂים עַצְמוֹ.

 

תְּמִים הַדֶּרֶךְ, אִישׁ פָּשׁוּט

אֲשֶׁר הָלַךְ רַק נִכְחוֹ

וְלֹא סָטָה לְרֶגַע.

דָּמָיו אַף-פַּעַם גָּעֲשׁוּ

וְלֹא הֵכִיל מַכְאוֹב

וְלֹא יָדַע כָּל פֶּגַע.

 

אֲנִי חִפַּשְׂתִּי...

וְחָקַרְתִּי

וּבִקַּשְׁתִּי מַשְׁמָעוּת

בְּזָוִיּוֹת הַמְצֻלָּעִים.

רָאִיתִי אוֹר גָּדוֹל מִנֶּגֶד.

אֲנִי תָּפַסְתִּי...

וְנָגַעְתִּי

בְּקָצֵהוּ, בְּלֹא רְשׁוּת - - -

חַיַּי אֵינָם חַיִּים.

עַתָּה אֵינִי יָכֹל לַשֶּׁקֶט!

 

הֵן כָּל זְהַב כִּיסַי אֶתֵּן

וְלוּ לָשׁוּב אַחַת אִתִּי

תְּמִימוּת תְּקוּפַת רֵאשִׁית;

לִזְכּוֹת בְּרֶגַע חֶסֶד-חֵן

נָאִיבִיּוּת רַכָּה

בְּטֶרֶם פְּרוֹץ הָרוּחַ אֶת דַּלְתִּי

וְשָׁבָה וְטָרְקָה.