11/7/2000
מן איסור נגיעה במסתור לבבי,
אין טעם לנשק את שפתיי העלמה.
מן אוצר שטמון בליבה...
אין יותר רגש,
אבל יש אהבה.
יש עקיצה בליבה העדין,
יש מחשבה בצידו השני.
מילים מוצפנות בדרכי ערפל,
אין שם חיים,
אין שם יותר.
יסמין
-
.נראה לי קצת מיותר..........
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בטח עבדת על זה קשה... כל כך הרבה גיוון במילים, סתם, זה חמוד [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים לדעתי אך קצר מידי, ומשום כך הסוף הוא לא קטלני כמו שאני מניחה שרצית שיהיה. אם היית מוסיפה עוד כמה שורות ומפרידה את המשפט האחרון הוא היה מקבל יותר עומק [ליצירה]
- [ליצירה] לא נורא לא הכל מושלם בהזדמנות אני ישנה את הפעמיים דם אל תדאגו... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי ומזדהה [ליצירה]
- [ליצירה] כל השיר זה הוא הדובר והחל מהבית השני הוא מספר עלייה - ועל אהובה, שמת בסוף השיר [ליצירה]
- [ליצירה] אל דאגה כבר פשטתי אותם ממזמן.... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] פצצה, אך לא הובן לי הסוף [ליצירה]
- [ליצירה] מפיך לאלוהים, וכל הדומים לו גם עצוב, ישיר ובוטה - אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] אומנם האנשים מסבכים והורסים את העולם ולא משנה לאן תברח בעולם תמיד יהיו אנשים - רוע , סיבוכים לכן העולם בכללותו הוא גם רע וגם טוב. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] לממזר פרחים היי קודם כל זה דיי ברור שאי אפשר לדהור לאי... אם למדת ספרות אתה בטח מכיר את המושג- מטאפורה... ומי שממתין הכוונה לשפתיים. ובבקשה, בלי קטנוניות. [ליצירה]
תגובות