מאת  עינת  טמסות

בכל כוכב ראשון,

שנתלה בשמי מרום.

שבה אני לשירים

שם מציירת במכחולי,

אישה ואיש.

חולקים יחדיו חיים

וילד עטוף בשמיכה,

יושב בחיק הידיים.

מפיץ בצחוקו התמים

אור וחום בבית.

אולי הלילה ינשור הוא כעלה

לעמקי ההר,

וייקח עמו משאלה יפה.

שנכתבה זה עתה

על גב הנייר.

 ‏  22 מאי 2005