בישיבה מזרחית
יושב מול הדף
דף ריק
דוּמם.
הזמן עובר לידי לאיטו
לא חופז
כמוני מחכה לנס
לשיר ההוא, העמום
הרובץ במוחין
מחכה לגאולה
לשטוף את הדף מהלב
למלא בו...
משהו!
דף ריק
שעה
שישים דקות..
שלושת אלפים ושש מאות שניות...
שעה.
מבט עגום.
מתייחד רגע אחרון עם
התוהו המתחנן לגאולה
הכמעט מיואש.
שהולך ונמוג..
ונמוג..
והיד מתחילה לשרבט על הדף..
גיבובי כלים
"רשימת מטלות לבין הזמנים"
וקו מתחת
מיושר ומתוח כמידת הדין..
אוי טעטע!
מה מקומט הדף כקימוטי נפשי!
גם זו יצירה...
תגובות