יושב בבית של יוסף על שרפרף נמוך
רגל על רגל
מחכה לנס.
יוסף יודע שעל קפה אני לא מתפשר
לא טורקי, לא הפוך, רק נס.
נס טעים, מתוק, עם הרבה קצף רך..
כזה שפשוט שותים ונהנים.
כמו שרק יוסף יודע להכין.
כמה זמן לוקח לו??
עובד קשה יוסף.
בטח עובד היום שעות נוספות.
מנסה להציל את העסק.
אני והוא שותפים כבר שנים בעבודות הבניה.
הוא עובד ואני עוזר לו
לפעמים.
נו, איפה הוא עם הנס שלי?
צמא לי כבר, צמא..
יבש בגרון.
אה! הנה צעדים שלו.
נכנס דרך המרפסת
עוד מעט יופיע
רק שלא שכח את הנס.
"וואלה, יוסף! כמה חיכינו?"
בגדים שלו פרומים קצת.
דם, יזע וּדמעות עליו
עיניים אדומות מחוסר שינה.
והספל..
הספל..
קצת סדוק בכמה מקומות.. ו..
"יוסף! למה שחור הפוך, למה??"
בתקוה שלא נשב רגל על רגל,
ושהנס יהיה מתוק וטעים..
תגובות