הדמעות שוב מציפות את העיניים

זורמות בלי הרף כמו מפל גועש של מים

נזכר בחיבוק אחרון, נזכר במבט

נזכר שאמרת שזה לא אני אלא את

מתוך הגעגוע שבלב כותב לך את השיר

מאז שעזבת לא זכיתי ליום אחד בהיר

מחשבות מתרוצצות בראש ולא נותנות מנוח

מנסה אך אותך לא יכול לשכוח

לאל נושא תפילה מבקש שתחזרי

מבקש שלפחות עוד פעם אחת מול ביתי תעברי

כדי שאוכל לומר לך את מה שיושב לי בלב

שמהיום שעזבת הכל שומם וחרב

אך מדמותך היפה לא נותר כל זכר

הולך ברחוב ומתבונן לכל עבר

אולי אתקל במקרה באותן עיניים יפות

שמזכרוני בעקשנות מסרבות להרפות

ועובר עוד שבוע וחודש ושנה

ואת העיניים אני רואה רק בתמונה

תמונה אחת ויחידה שמספרת סיפור שלם

על עולם שלבלב ופרח והיום הוא יבש ושומם