שוב לא יכול להביט בעינייך

לראות את המבט המתנשא והקר

שוב לא יכול ללטף את פנייך

שמחייכות חיוך מזלזל ואכזר

והמחשבות נודדות לאותו לילה שחור ומר

כשניסיתי לישון, אך הדמעות הרטיבו את הכר

והלב שנקרע, כי רק איתך הוא היה מאושר

והציפייה לשווא לבשורות שיביא המחר

אך את בשלך מתעקשת להתעסק בטפל ולא בעיקר

ואני במחשבות עלייך מבזבז את זמני היקר

הדרך אל ליבך מפותלת,קשה יותר מטיפוס על הר

והיא קרירה ומצמררת כמו שחייה בתוך נהר

יושב בחדר אפל, עצוב מדוכא ומהורהר

ולא יכול לחשוב עלייך בזרועותיו של אדם זר