פנים
תשמעו סיפור מגניב! הבוקר קמתי מהמיטה עפוץ ומעורפל כרגיל. גררתי את עצמי אל עבר הברז כדי לשטוף פנים ולהתעורר. בדרך נתקלתי בשטיח, בשידה ובעוד כל מיני דברים שאני לא זוכר כרגע ואולי גם לא זכרתי אז. בכל אופן הגעתי לכיור, פתחתי את ברז המים החמים והתעפצתי עוד כמה דקות מול המראה עד שהם הגיעו.
לאחר ששטפתי פנים ניגבתי אותן עם המגבת הכתומה והמכוערת שלי, שאין לי מושג למה עדיין לא זרקתי אותה. ייבשתי את פניי היטב והבטתי במראה כדי לבדוק אם לא נשאר לי ירוק בעין או באף שאני צריך לקלף.
ואז, כשהבטתי במראה הזדעזעתי כולי, נשימתי פשוט נעתקה מפי! חזיתי במחזה המוזר ביותר שראיתי מאז ומעולם - לא היו לי פנים! הם פשוט נעלמו. שפשפתי את עיניי ליתר ביטחון אך המצב נשאר כשהיה. צבטתי את עצמי כדי לבדוק אם אני ער או חולם אך גיליתי שאני עירני לחלוטין. אני חייב להודות שזה היה די מרתק כל העסק הזה אך בכל זאת רציתי את הפנים שלי בחזרה. בעודי מהרהר לאן הם נעלמו או איפה השארתי אותן התחלתי לחשוב כיצד אסתגל לסגנון חיים חדש לחלוטין - ללא פנים, איך אתקשר עם בני אדם, מה יגיד הבוס שלי וכו´...
החלטתי לשוב על עקבותיי ולחפש אותן. על הכרית במיטה הם לא היו אך נזכרתי שבטח ניגבתי את פניי חזק מדיי והם נשארו בתוך המגבת. פרשתי את המגבת בעדינות כדי לא לאפשר להם ליפול או להתבלגן במקרה שהם שם, ואכן צדקתי הם נשארו בתוך המגבת.
ובכן, עם גילוי מקור הבעיה עלה במוחי גם הפתרון: לנגב את פניי שוב במגבת כדי להשיבם למקומם. ניגבתי את פניי בכל כוחי (וכמובן שהקפדתי לנגב באותה צורה ובאותו כיוון כדי לא למצוא את פניי בצורה הפוכה - מה שיכול להיות לא נעים אף יותר), הבטתי במראה, וידאתי שהסדר שב אל כנו ואני שבתי אל המיטה.
תגובות