כִּסּוּפִים

               תפלה ליום הולדת...

אַרְבָּעִים שָׁנָה נָקַטְתִּי בְּךָ

הָלַכְתִּי אַחֲרֶיךָ דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר

בְּאֶרֶץ זְרוּעַת שׁוֹטִים וְעַקְרַבִּים

יָסֹר יֻסַּרְתִּי, אַף הַמָּוֶת לֹא נִתַּן לִי.

אַרְבָּעִים הִכּוּ בִּי, לֹא חָסֵר אַחַת

נָקְשׁוּ, הִצְלִיפוּ לֹא רַחֵם, בְּלִי חַת

עַד שֶׁהָיִיתִי חֶרֶס הַנִּשְׁבָּר

תּוֹעֶה לֵבָב כָּאוּב, יָחִיד בֵּין הָרַבִּים.

וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים –

עַל אֶם-הַדֶּרֶךְ, מִדְבָּרִית, כּוֹאֶבֶת

פִּשְׁפָּשׁ סָתוּר לְרֶגַע לִי סָבַב עַל צִיר

הִפְצִיעַ פֶּרַח-לֵב-זָהָב מִבַּעַד, בְּצִיָּה

מִגְּבִיעָלָיו הִשְׁקַנִי אֶת רוּחוֹ, אוֹהֶבֶת

נִפְזַר עַרְפֶל פִּסּוֹת-עָנָן עֵינָיו הִסְתִּיר

וּבְאוֹתָן פִּסּוֹת סְפוּגוֹת הִנִּיחַ רְטִיָּה.

אַתָּה, אֲשֶׁר צִוִּיתָ לִי לָלֶכֶת הָלְאָה

לָכַדְתָּ אוֹתִי עַל סֶגֶר הַפִּשְׁפָּשׁ הַהוּא

אֵיכָה אוּכַל לֵילֵךְ? לִבִּי נָעוּל, בָּרוּחַ.

שָׁלַחְתִּי יָד בַּפִּקָּדוֹן, נַפְשִׁי חָטְאָה לָהּ

עַתָּה הוּא עֵת שִׁלּוּם לְמַעֲשַׂי אֲשֶׁר פָּשְׁעוּ

אֲהָה! אֵיכָה אֵלֵךְ מִכָּאן? וְאֵין בִּי רוּחַ.

עַל אֶם-הַדֶּרֶךְ הַלּוֹהֶטֶת, מְדֻרְדֶּרֶת, קוֹצָנִית

אֲנִי עוֹמֵד, תּוֹהֶה מוּל הָאֵינְסוֹף:

עוֹד אַרְבָּעִים נָכוֹנוּ לִי, אָקוּט

הַאִם גַּם הֵן? הַגַּם דַּרְכָּם סוּגָה לִי בִּבְדִידוּת?

וְאֵיךְ אוּכַל, הוֹ, אֵיךְ אוּכַל נְשׂוֹא - - -