חָסֵר, מַשְׁלִים

הָלַךְ הָאִישׁ הַהוּא, מִסְכֵּן

הָלַךְ בְּלֵב מִשְׁעוֹל אַהֲבוֹתָיו

הָלַךְ וְשָׁר, וְאַף נִגֵּן

הִשְׁלִים אֶת הֶחָסֵר בֵּין תָּו לְתָו.

- הָיָה זֶה כָּכָה אָז. עַתָּה,

דַּרְכּוֹ שֶׁלּוֹ אָבְדָה לוֹ

כְּשֵׂיָה תּוֹעָה, בֵּין טוֹב לְרַע.

יָמָיו, אַף לֵילוֹתָיו, חָדָלוּ;

חָשַׁךְ לוֹ מְאוֹרָם.

רוּחוֹ הַיְּשָׁנָה וְהַקְּסוּמָה, הָרוּחַ הַטּוֹבָה

הִיא בַּל עִמּוֹ...

וַיִּתְאַבָּל

כְּעַל אִמּוֹ.

וּבְעֵת יְמֵי הַצַּעַר

מָה רַבּוּ רוּחוֹת עֵרוֹת

הוֹמוֹת (סוּפָה וָסַעַר!)

מִתְדַּפְּקוֹת עֲלֵי דַּלְתוֹת לִבּוֹ.

וְהוּא, עוֹד מְבַכֶּה אָבְדָן חֵרוּת

וְעוֹד נָעוּל הַשַּׁעַר

לְמַרְאוֹת צוֹבְאוֹת.

*  *  *

עָבְרוּ שְׁלוֹשִׁים יְמֵי בָּכוּת - - -

אָז קָם הָאִישׁ, אָסַף כּוֹחוֹ

וּבְאֵין בְּרֵרָה, פָּרַץ לוֹ נִכְחוֹ

דְּרָכִים מְחֻדָּשׁוֹת, חֲלַקְלַקּוֹת

בְּסֶלַע שֶׁל שְׁתִיקַת הַיָּם.

לָמַד לִשְׂמֹחַ בְּחֶלְקוֹ;

לְהִתְפַּשֵּׁר עִם הַקַּיָּם.

הוֹלֵךְ הָאִישׁ וּמִזְדַּקֵּן

הוֹלֵךְ בִּקְצֵה מִשְׁעוֹל אַהֲבוֹתָיו

לוֹמֵד לִשְׁתֹּק, לֹא לְנַגֵּן

וּמְוַתֵּר

מַשְׁלִים עִם הֶחָסֵר

בֵּין תָּו לְתָו.