בוסר-אבות

בֵּן מַבִּיט בְּאָב

וְרוֹאֶה בְּעֵינָיו לֹא אֶת מַה שֶּׁהָיָה

לֹא אֶת מַה שֶּׁהִנּוֹ וְרַק מַה שֶּׁיִּהְיֶה

הוּא עַצְמוֹ כְּשֶׁאָבִיו כְּבָר אֵינוֹ.

לָמָּה לֹא יָכֹלְתָּ, כְּמוֹ טוֹבִים וְרַבִּים

לִמְצֹא אֶת מוֹתְךָ בְּאַחַד הַקְּרָבוֹת

לְחָרֵף נַפְשְׁךָ בַּחוֹלוֹת

לַהֲפוֹךְ אַגָּדָה.

אולי אתה יודע, מוֹלִידִי:

כְּשֶׁאָבוֹת מַאֲכִילִים אֶת בְּנֵיהֶם בֹּסֶר 

שִׁינָיו שֶׁל מִי קֵהוֹת?