[ליצירה]
יאיר,
קצת קשה לי להתרגל לשם החדש-ישן. אני כל הזמן מחפש אותך בנעל-בית...
בכולופן, חבר, אני ממש מבקש שלא תעשה לי את זה. את החיים שלי אני אמור לכתוב. אם אתה תעבור שם קודם, לא יישארו לי גשרים לשרוף בחדוות ניצחון מאחורי גבי. הלא כן?
[ליצירה]
אמאל'ה, מה?
נסתם מעיין מילותיך רן? זה כל מה שיש לך לאמר בנושא? אני יודע שזה מפחיד, אבל זה לא יעזור לאף אחד. לערבים זה לא ממש משנה אם אתה יהודי גא ובוטח בבורא או בחור טוב עדין ופחדן. הם הורגים.
[ליצירה]
חזן...
זה כל מה שיש לך להגיד?! תתבייש!!! משחקי מילים, מיי פוט (כן, זה צונזר. אני לא נעל בית. לי אסור.)
יופי של שיר. למקרה שלא הבהרתי את עצמי - י ו פ י של שיר.
[ליצירה]
ושוב, נפלא!
סוף סוף הצלחתי להמציא הליך חכם: התגברתי על יצרי והחלטתי לצרוך את היצירות של קוד יוצר 441 אחת אחת, ולפרקים. זה אמנם יוצא יום יום, אבל אני בסך הכל בשר ודם.
לזה קוראים עצמות לחיים גבוהות ולסת איתנה. יופי של פרופיל!
בנימין.
[ליצירה]
אז ככה...
הנעל מכה שוב, מה? מעניינת אותי אבל, דווקא הקונוטציה המעניינת של הכותרת: "שלום לתמימות, (למדתי גם אני לשקר)". כי אם התכוונת לשיר המצויין הזה של רונית שחר, היצירה מקבלת תפנית שונה לחלוטין, לא?
[ליצירה]
[ליצירה]
אח, יאיר,
בתחילה גם אני הקטן חשבתי שהיצירה נגמרת קצר מדי. אבל אז, כמו רצועה אלסטית שנמתחה והתיזה אותי חזרה, קלטתי שהסיום אינו רק סוף. הוא ה-סוף. יהודי השתחווה לצלם.
"ויקם מתוך העדה, ויקח רמח בידו"
"ויכפר על בני ישראל"
תגובות