[ליצירה]
יווו....
נפלאותיו של הסוכן האישי! בלי טרחה, בלי עצבים. גם אני הייתי מאוד מאוד רוצה פגיעה אחת בלב שלא ארפא ממנה כל חיי... קראתי את ההקבלה נכון? :):)
..."בעד! בעד!", נשם בכבדות, "הגעתי בזמן?? בעד!!"
(נשם כאילו...?)
[ליצירה]
אהה! קרא צ
בחדווה, צדקתי! (צ'ארלי בראון, להג' צ'ארלס שולץ, שם שם).
ידעתי שלא היתה שום בעיה במבנה של האף של האשה בחדר המחשבים. הוא היה אמיתי מדי.
חוזר על הערכתי הקודמת: נפלא!
וחוצמ'ה, גם ליצירה הזו לכשעצמה אני מתלהב להביע בזאת את הערכתי הבלתי-מסוייגת.
בנימין.
נ.ב. - אני לא ראיתיך בראותך אותי. פ'ם הבאה תעדכני אותי בשוטף... :) - ב.נ.
[ליצירה]
רגע רגע רגע!!!
גיליתי שיצאתי פה רעעעע מאוד... נכנסתי לפה לראות את היצירה שוב וקראתי את כל התגובות. אז ככה:
א. מעולם לא נתכוונתי להאשים את גוגוק בפלגיאט. בסה"כ נתכוונתי להגיד שכבר עשו את זה.
ב. נסתבר לי, מתוך תכתובתי עם גוגוק עצמו, שזו התמונה המקורית כפי שהפיעה על הספר 'עיגולים של שמחה', וכי הזכויות שלו.
אני מקווה,שהבהרתי את עצמי דיי כעת...
[ליצירה]
אח, יאיר,
בתחילה גם אני הקטן חשבתי שהיצירה נגמרת קצר מדי. אבל אז, כמו רצועה אלסטית שנמתחה והתיזה אותי חזרה, קלטתי שהסיום אינו רק סוף. הוא ה-סוף. יהודי השתחווה לצלם.
"ויקם מתוך העדה, ויקח רמח בידו"
"ויכפר על בני ישראל"
תגובות