לפעמים אני תוהה ביני לבין עצמי,

מהי הכנות שבה כל כך חשקה נפשי.

מחבריי רק לכנות אני מצפה,

ממשפחתי כנות היא לי חשובה,

מערכת זוגית רק בכנות מתחילה.

אז איך זה כשהכנות נמצאת שם,

בכל מובן של המילה,

היא בסוף רק מקלקלת ולא מועילה.