זה מתכלה בקצב טוב
כמו המים
במבול האחרון
אני נח
על זרים, פרחים שמצאתי
כאן
על עץ בודד
זוכר את נעלי דפנה
שננעלו בצעירותי
ומזכיר את
אבן חברון
שתנעלני
בעת אסיפתי
[ליצירה]
אני מעונין להקדיש את השיר לזכרה של קרובת משפחה, מזל, (מזול -בפי) שהלכה לעולמה בשבוע שעבר (כ"ט תשרי תשס"ה)
שיר זה נכתב על בסיס זכרונות של שיחות קצרות עימה בערבית-עדנית עילגת שלי (ברור שהיא
הגתה שפה טורדנית זו בטבעיות) ובזכרוני, כאילו היתה מרימה אגודלה לימין ולשמאל בכל פעם שאמרה והסבירה לי עם חיוך, (בין השאר) את המשפט, אהלבכ ווסאהלה כמה אל זביב וואחלה.
[ליצירה]
אחת, זה יפה.
הקטע ארוך מספיק על מנת ש'יהיה' מה לקרוא ולא רק למסור לנו בקיצור את הפואנטה (כמו שלפעמים אני עושה לבדיחות ולא מבין למה אנשים לא צוחקים)
את עושה את זה טוב כל כך.
תגובות