זה מתכלה בקצב טוב
כמו המים
במבול האחרון
אני נח
על זרים, פרחים שמצאתי
כאן
על עץ בודד
זוכר את נעלי דפנה
שננעלו בצעירותי
ומזכיר את
אבן חברון
שתנעלני
בעת אסיפתי
[ליצירה]
העדפתי גירסא קצת שונה.
אבל הנה הגירסא המקורית שעליה הגיבו כל אלה שמעליי. (תודה על התגובות...)
אדלג את המרחק
עד אליך
אליך לשלוח יד
אתה
הקורא,
יושב בבית, במסעדה
פניך למסך, בצד שולחן כתיבה
אחמיר מבטי
אומר בקול המון טון
ובאצבע מתלווה
לך לך לְסֶפֶר מארץ מולדתך
שב, תלמד תורה
*
זו שירה
[ליצירה]
אמנם קטע קצר, אך הצלחת לתפוס אותי בפתיחה הסנטימנטלית, באזכור התיבה, שהעיסוק בה וסביבה תמיד עושה לי טוב, ובפניה האינטימית לגשם בסיום. טוב שכתבת את זה, חיכינו לקטע כזה כל כך
[ליצירה]
איה-קטנונית תודה על תשומת הלב לכל הריקים בשיר. כנראה שלא קראתי מספיק פעמים את השיר בניסוחו הנוכחי. תיקנתי איכשהו. (האמת שחסרה לי שם מילה)
[ליצירה]
[ליצירה]
תודה רבה למי שהגיב בציבורי ובפרטי.
ארז - אני מכיר שירים שטוב לי יותר לפתוח איתם את השבת. (מזמם לעצמי את אזמר בשבחין)
אודיה - - אחח כמה הייתי רוצה לשחק יותר.
כלנית - - - באמת שאני משתדל לשכוח מה זה פוסטמודרניזם. אבל כל כך שמח שאהבת.
(תודה לאסופית שניקדה, פה ושם)
תגובות