זה מתכלה בקצב טוב
כמו המים
במבול האחרון
אני נח
על זרים, פרחים שמצאתי
כאן
על עץ בודד
זוכר את נעלי דפנה
שננעלו בצעירותי
ומזכיר את
אבן חברון
שתנעלני
בעת אסיפתי
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] (כמו שמישהו אמר כאן לא מזמן, מה קרה לכם? עייפים? , ב*י*ו*ים זה היה מקבל 15 תגובות..) תודה רבה למגיבים, שמח שהדברים דברו אליכם. מדובר בחוויה אישית ופחדתי שהכתיבה תקח את זה למקום שאינו מובן לאחרים. אבל הנה יש [ליצירה]
- [ליצירה] למען הסדר הטוב יש שיר אחר על צ'ט של ארז שנמצא כאן ולא עמד בכלל בפני שאלת הצנזור. הנה שיר אחר (גם של ארז) שצונזר מהאתר אך נערך עליו דיון בפורום יצירה. והוא גם הובא שם. לטעמי, דוקא הוידוי האינטימי והשימוש בגוף ראשון הם שנותנים לשיר את עצמתו ובאיזשהו מקום הם שנותנים לו את מקומו כאן איתנו. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי.הו זה באמת קשה למצוא זוג משקפיים טובות [ליצירה]
- [ליצירה] להזכיר לי (ולאחרים) שקראתי. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין מה פירוש השיר ואל מה הדברים מכוונים. נתתי לו את פירושי ומצאתי חן בעיני השיר. בכלל הכתיבה שלך יפה בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] / תודה יצחק, תיקנתי [ליצירה]
- [ליצירה] הו זה נפלא! ממש כיף לשקוע עמוק אל מה שקורה אצלך בשורות המחברת. כי זה נמצא בדיוק על הגבול שאני יכול להרגיש כאילו אני קצת משתגע כשאני קורא ובאותו זמן להנות הנות היטב מהסיפור. צפונה מזה לכיוון הדמיון והיית מאבד אותי אפילו לטובת איזה שיר ממוצע פה... [ליצירה]
- [ליצירה] זו היתה רק שאלה של זמן עד שסירוב פקודה יחלחל לתוך השירים. מוצלח ביותר... איזה יופי שאירועים ציבוריים נכנסים כך לתוך עולם הדימויים שלך [ליצירה]
- [ליצירה] תודה צחית. כעת, אני באמת לא מרוצה מכמה דברים בשיר. כמו הבית האחרון שצריך להיות איכשהו הפואנטה של השיר אך מתפקשש באופן הכתיבה שלו. גם את ההערה שהבית השני צריך להתחיל במילים "אז חציתי", לקחתי לתשומת לבי. [ליצירה]
תגובות