הוא די נבוב וריקני וקצת שפוף וחולני ממלמל לו מי אני כן הוא האיש התמהוני שמסתכל שם בפינה ומזמזם לו מנגינה שמתעופפת לקירות ומכבה את הנרות הוא לא אוהב את העולם כי בשבילו הוא לא קיים ושום דבר כבר לא מושלם ויש לו אופי מגושם היום הוא פה מחר הוא שם היום אתמול ואין מחר כי הכל כבר נאמר