כנרת בעד לחלוני בינות מרבדי פרחים, בשלל צבעים מרהיבים, כעדויה מחרוזת אבני אודם וברקת – ניבטת הכנרת. אִוושָת "הָשִרְקִיָּה" בשאון גליה רוגשת, כסונטת "ליל ירח" לכינור – רוחשת. מימיה הצלולים, גואים ועולים. בגדוֹתֶיָּה – נוגעים וגובלים. עם בוקר, דַיָגֶיָּה – לחוף חוזרים. מהסירה את שלל דגתם – פורקים ולשוק מוליכים. העין לא שֹבעה מראות, האזן לא רוותה משמֹעֶ, הן מבקשות רק עוד ועוד.