בעין דומעת
ויד רוטטת
כתבתי לך.
בקול שקט
ומילה נוגה
דיברתי איתך.
ביד לחה
או שמא נוקשה
ליטפתי אותך.
אך את לא ענית
דממת ושקטת
מדמה עצמך
כאילו לא ראית.
ברגליים כושלות
הלכתי אליה
בקרחת יער בודדה
פגשתי אותה
נפחד ומבוהל
ניצבתי מולה
השלכתי אותך אליה
והיא, מכלה בך את זעמה
את זעמי.
צל בודד
-
החיים הם כמו ויכוח סוער. כשאתה אומר משהו חשוב- אף אחד לא מקשיב. כשאתה אומר שטויות- כולם מקשיבים!!!
משתדל להשאר אופטימי בצלם הקודר של החיים
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואו צחי.. ממש יפה, היינו שמחים להכניס את זה לטקס בסניף אוריאל [ליצירה]
- [ליצירה] צחי יטמבל זה שאין לך דברים חכמים לכתוב פה זה לא אומר שכל דבר שאתה כותב לעלון של חודש ארגון אתה צריך להעלות לכאן!!!! סתם לפחות היה לנו מעניין בשבת [ליצירה]
- [ליצירה] פתחיה חמוד, כתיבתך נגעה בי במקומות רגישים. כבר שנים לא התרגשתי כל-כך למקרא קטע שכזה ולא, לא על קטע המצה בלבד נשלחים תשבחותי מנה אחת אפיים אשלח לך על יצירותיך הנוסופות המשך עם רוח הנעורים העז והענווה ואולי מתי שהוא עוד תדכה לגדול בתורה. תמשיך לכתוב ולהסב לי עונג וריגוש עילאיים רק כך אוכל להמשיך בחיים. סתאאאאאאאאאאם. לא באמת, אל תתלהב מעצמיך אבל באמת אהבתי את הקטעים שלך בעיקר את אלה על הסיגריות והאינטרנט [ליצירה]
- [ליצירה] אתה מנסה להשמע יפה נפש שמאלן שכזה ולא מצליח... חבל!! [ליצירה]
תגובות