...ועט ביד,מנסה לעקוב בין שורות,זריעת דיו עקבית,קצב מטורף,
למלא למלא למלא,
איפה שחסר,איפה שלא,
עט,נובע מתוך לבי,ממקום גבוה לא ידוע,מנסה לעקוב אחר תזוזת חיי...
אשמח על תגובותיכם...
[ליצירה]
את כותבת מדהים.
הרשי לי לחלוק ולתהות...-האם רק שנבין את משמעות מילותינו נדבר ונשחררם לעולם?! והרי זה אבסורדי נורא...(להרבה אנשים אין בכלל מושג על מה הם מדברים כשהם מדברים-מדברים כי כולם מדברים...)
זה לא סותר- ז"א לעניות דעתי מותר לשחרר את אותן המילים גם אם איננו מבינים -לאט לאט זה יתבהר ונשתחרר.. ונבין יותר לפני שנדבר.... לאט לאט...
מקסים נורא.
[ליצירה]
כן,גם אני הייתי מסווגת את זה כקטע
כתוב בצורה גלוית לב ביותר וזה מקסים .
האם אתה מוכן להתחיל מחדש "להכיר את כל העולם"-זו השאלה האמיתית שהשארת לי בתור קוראת בסוף הקטע או שאתה ממשיך כל חייך בלקנא באלה שיכולים ולחשוב איך אבדו שנותייך הטובות? האם גמרת אומר לעזוב?-או לנסות מחדש?
ואני מתחברת מאוד גם למה שתמי אמרה לא כל אחד מסוגל לשבת שעות וללמוד וזה מדהים למי שמסוגל...
השאלה מפה,מה אתה עושה הלאה...
אני חושבת שמהנקודה הזו דווקא כאן יש הרבה שנושרים ( מעצלנות להתחיל מחדש...)
ויש שאוזרים כוחות ו...
מתחילים שוב והפעם ביתר שאת
תגובות