שלום מאיר, בשלולית התל-אביבית שלנו חיה ומקרקרת צפרדע מאוכזבת. הנסיך לא מתקשר. ומה עושה אותה צפרדעית? לוקחת צבע וזועקת מעל כל קיר וגדר לנסיך שלה "תתקשר". למרות שאינני מכירה לא את הצפרדע ולא את נשוא לבבה, אני מרשה לעצמי להציע: סניר-רק אל תתקשר! אם חפץ חיים שלווים אתה, התרחק לאשר יישאו אותך רגליך. אהבה כפייתית, כופתת, כובלת, אגוצנטרית, מוחצנת, כזו שאינה מוכנה לקבל "לא" של הצד השני, זהו אינו מרשם לחיי אושר. להיפך, היא תיתלה עליך. תעשה לך סצינות כל אימת שנידמה יהיה לה שלא הסבת לה את כל תשומת ליבך. תמציא קנאות דימיוניות, תלאה אותך במצבי רוח, תעקוד אותך אליה. את כל המערבולת שהיא נתונה בה עם עצמה תטיל עליך. ראה הוזהרת. אבל אם יש בלבך משהו עבורה, צלצל, כן, לא חלילה אליה, אבל להוריה, לחברות שלה, למי שקרוב אליה, שידאגו שתלך לשיחות טיפוליות, שיהיה לה בפני מי לשפוך את ליבה, שיהיה מי שיפרק את התסבוכת שהיא מצויה בה עם עצמה, שיפתח את הפקעת של בעיותיה, נראה שהן רבות, ואז תחדור אליה ההבנה שלא זו הדרך, וכשתעלה בה המודעות ותבין מה עשתה, תיקח צבע ותתקן את כל הקירות וגדירות העיר אשר לכלכה, אולי אז גם תוכל להתקשר. "פינת השלולית"- בתוך טורו של מאיר עוזיאל.