ואני באמת לא יודע מה זה רעניה, אבל הנה, שמוליק, אתה רואה? יצא לך שיר די חמוד.
לרגע חייכתי כשהגעתי לשורה "אומות העולם"
ו-"עתיד חדש", אבל זה זניח.
כה לחי. ובברכת 'תורה ועבודה' (אל תיבהל, זאת קריאה שיכולה גם בקלות לשמש כקריאת הפועלים האדומים)
תמשיך ככה. (ברצינות!)
נ.ב
יש לך איזה סיפור שאנחנו לא יודעים בינך לבין השמש שאתה מרבה כ"כ לכתוב עליה? אהבה נכזבת, אולי?
;-)
[ליצירה]
חשבתי
ואני באמת לא יודע מה זה רעניה, אבל הנה, שמוליק, אתה רואה? יצא לך שיר די חמוד.
לרגע חייכתי כשהגעתי לשורה "אומות העולם"
ו-"עתיד חדש", אבל זה זניח.
כה לחי. ובברכת 'תורה ועבודה' (אל תיבהל, זאת קריאה שיכולה גם בקלות לשמש כקריאת הפועלים האדומים)
תמשיך ככה. (ברצינות!)
נ.ב
יש לך איזה סיפור שאנחנו לא יודעים בינך לבין השמש שאתה מרבה כ"כ לכתוב עליה? אהבה נכזבת, אולי?
;-)
[ליצירה]
לגבי השיר
השיר הנ"ל, נכתב על ידי, ממש בראשית מאבקה של ויקי כנאפו, עוד לפני כל ההפתחויות שהנך מתאר בתגובתך. אני זוכר, שאפילו נסעתי לירושלים למאהל שלה להזדהות, ונתתי את השיר ועוד כמה שירים נוספים, לה ביד.
אחרי שהיא התחילה לעשות שטויות מהסוג של ז'נבה עוד כמה דברים מכוערים, אז שיניתי את דעתי עליה וכתבתי שיר בנושא. נדמה לי, ששמתי אותו גם באתר הזה. תנסה לחפש אותו תחת כותרת: הילוך לאחור של ויקי כנאפו.
[ליצירה]
מסביר מדוע החלפתי מינים
העניין, שכוונתי בשיר הנ"ל, לא הייתה לארצות, אלא לתרבויות ועמים נושאיהן. לכן, במקרה זה, באופן ספציפי, יותר התאים לכתוב: זוהרם ולא זוהרן, כמקובל בדרך כלל.
בברכת המשך שבוע נעים ושטוף השמש! שמואל ירושלמי
[ליצירה]
הבעיה, איננה בלבול
הבעיה, זה לא ששמאל מבולבל, כדבריך. פשוט מאוד, השמאל הישראלי חצוי, כשמצד אחד, ניצב שמאל ציוני, המבקש להיפרד מהפלסטינים על ידי הקמת גדר ומאידך, השמאל הבלתי ציוני, מה שנקרא: השמאל הרדיקלי, שמעוניין בשמירה על המגע עם הפלסטינים ועל מדיניות של פתיחות, גם אחרי שיושג השלום.
תגובות