בְִשְׂדוֹת מִרְעֶה רַעֲתָהּ אָהֲבָה.
בְּמִרְעֶה לוֹהֵט, לִדְאוֹת.
מִתַּאֲוָה לִשְׁכֹּן בְּעֶרְגָּה לַחָה,
עַל בֶּטֶן רַכָּה.
הַשַּׁחַר לָכַד בִּזְרִיחָתוֹ יָרֵחַ,
וְחָסַם בְּעַד הַשֶּׁמֶּשׁ הַמְּדַדָּה.
פָּתַח דֶּרֶךְ אֶל הַזֹּהַר.
אֶל אָהֲבָה טְהוֹרָה.
עַד הַיּוֹם לֹא מְצָאוּהָ,
אֶת אוֹתָהּ אַהֲבַת כְּרָמִים.
אֶת אוֹתָן דְּמָעוֹת עֵינַיִם.
אֶת אוֹתוֹ גִּפוּף
בֵּין שִׂיחִים.
הֲוָיָה שֶׁל צְנִיעוּת וְנֹעַם,
הַבָּאָה עַכְשָׁו עַל מַרְבָד.
בַּחִבּוּק וּזְרוֹעוֹת לוֹפְתוֹת
וְאָהֲבָה אַחַת גְּדוֹלָה.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
