זוֹכֵר, בֵּין עַרְבַּיִם, שָׁמַיִם יָפִים
אָבִיב שֶׁלִּי.
אָמַרְתִּי, שְׁעַת בֵּין עַרְבַּיִם,
אֶת עֶדְרֵי הַצֹאן אַנְהִיג אֶל עֲנָנִים.
כְּמִיהָה, מַחְשָׁבוֹת, דֶּרֶךְ.
עוֹד בְּטֶרֶם עֶרֶב שׁוֹרֶקֶת הָרוּחַ,
שִׁיר חֲלִילִים בַּמִּדְבָּר הָרַב.
קַל לִי לִשְׂמֹחַ, קַל לִי לִצְחֹק
לְשַׂחֵק וּלְנַסּוֹת לִתְפֹּס אֶת הָרוּחַ,
כְּשֶׁאֲנִי עוֹד קְצָת יֶלֶד.
אֲנִי עָף, אֲנִי רוֹאֶה, בַּרֶקַע הָרִים
עִיר בָּאֹפֶק, אֲפֵלָה, בַּיִת
לְהִשְׁתַּטּוֹת, לְפַזֵּם וְלִרְקֹד.
עַתָּה לַיְלָה
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
