בוא נפזר שביבי חיבה
בלהט ימים קרבים
לא נפסיק את זרם האהבה
המחברת בין אנשים
נתמקד בעיניים טובות
נרעיד שירים מתוך הרגש
נרקום עולם יפה יותר
בזכות הגוף והנפש
ונחבר נתיכי הזמן
שנשרפו בתוך הלב
לא נמעד יותר באפילה
נמצא ניצוץ של נחמה
נתפוס קרן אחת זוהרת
נביט אל המרחב מתוך האינסוף
נדהר מהר בתוך הנעלם
כדי להבין את הקיים
נשלוט על ההווה למען העתיד
נזכור את האתמול כחסד לתמיד
נאמץ את האחר כאח שני
לא נביט עליו כצל משני
ונקבל עולם שלם יותר
סוף פרימיטיבי ואנוכי
ותחילת המרוץ האנושי
המקובל הנכון והחופשי
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
