מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָהּ שְׁקִיעָתָהּ הַקָּשָׁה.
שָׁעוֹת הַנִּמְשָׁכוֹת עַל פְּנֵי לְבָבָהּ.
אוֹתָהּ יְמָמָה אֵינָהּ מְבִינָה, נֻקְשָׁה.
אֵיךְ כְּדֵי לְעֶרֶב זְקוּקָה לִנְּדָבָה.
גַּם זְרִיחָתָהּ טָבְלָה בַּאֲדִישׁוּתָהּ.
יְמָמָתְ קַיִץ קְשַׁת עוֹרֵף דָּלְתָה.
נוֹשֵׂאת עֵינֶיהָ לֶעֵבֶר שָׁעוֹת מֵתוֹת.
אֶל עֶרֶב אֲבִיבִי שֶׁיַרְוֶה צִמְאוֹנָהּ.
יְמָמָה, וְשׁוּב נְקִישָׁה עַל דָּלְתָה.
שֶׁמֶשׁ, יָרֵחַ וְכוֹכָבִים עַל מִפְתַנָה.
כְּדֵי לְנַּחְמָה וּלְהוֹסִיף אוֹרֵךְ לְנַפְשָׁהּ.
אַךְ הִיא תִּתְעַקֵּשׁ לְהַכְרִיז עַל מוֹתָהּ.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
