[ליצירה]
אווווווווווווווווווווו......
יצירתך ממש מרשימה.
ניתוח היצירה:
1. פתיחה כשל אדם בעל רגשות עזים, 'בום' גימטריאה של 48 כמו מח כלומר הבום הזה היה בתוך ראשו הוא פשוט התעורר מהחלום שהתרחש ממש בתוך צוחו הקודח.
2.כמו שאמרנו שיש לו רגשות עזים, פה זה מתבטא יותר ברור 'שמש עזה' שמש מסמל את העזות היא מסתכל על כולם מלמעלה ואף לא אחד יכול להסתכל עליה.
3.יש לציין שכשהוא הסתובב הוא היה מעורפל לגמרי שהרי זה היה מתוך שינה כך שלא ראה מיד בבהירות את מקור הרעש אך בתוך מוחו כבר התרוצצו מחשבות בנוגע לפלאפונו בעקבות מקרים רבים קודמים.
4.המשורר מכניס אותנו תחת נקודת מבט של 'הגיבור'
ושואל 'מה קרה' כלומר אפשר לפרש את זה כך כל מה שהולך להתרחש 'קורה' רק מה' שזה 4 אותיות ראשונות במשפט 'מה שקרה' והאות האחרונה ה' מוסיפה את שגם בהתחלה ה' ביחד איתנו וגם בסוף לא יעזוב את בניו אף פעם.
(נכתב בשעת לילה מאוחרת)
נ.ב. האחריות על הקורא בלבד ולא על הכותב.
עוד נ.ב. אחד וזהו- הכותב הוא אינו השם שכתוב למעלה כלומר זה שאין להגיד את שמו (כלומר: אש יוקדת רחמנא לצלן) אלא מוות לערבים המוגדר גם אודה-אל.
[ליצירה]
אם...
כתבת את זה על איש אז אני מעודד אותך שלא נורא וכמה שיותר רחוק מהעין יותר קרוב בלב...
אם כתבת את זה על השכינה אז יש מושג של הסתר פנים כמו במגילת אסתר [אני לא ירחיב אחרי זה יאמרו שאני עוד בני"ש זנוח שכותב תגובות זנוחות...]
בקיצור אל דאגה הקב"ה לא עוזב אותנו אף פעם!!!