יֶלֶד קָטַן-מַבָּטְךָ הַתָּם מַכְאִיב,

כִּתְשׁוּבָה שֶׁל עֵינֶיךָ הַמְּבַקְּשׁוֹת.

אֶת צֵל נִשְׁמָתְךָ אֵינִי יָכֹל לִרְאוֹת,

אַתָּה יוֹתֵר מֵהַיֶּלֶד שֶׁבְּתוֹכִי

הַמְּבַקֵּשׁ לִחְיוֹת.

יֶלֶד קָטַן-בֹּא שֶׁב לְיָדִי,

יֵשׁ לָנוּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה דְּבָרִים

לוֹמַר אֶחָד לַשֵּׁנִי.

אַתָּה תִּשָּׁאֵר חָפְשִׁי וּמְאֻשָּׁר,

כְּמוֹ הָרוּחוֹת הַנָּעוֹת בְּלֵב יָם.

גַּם דִּמְעוֹתֶיךָ הֵן כְּצֵל גּוֹרָל.

הַיּוֹם הַיֶּלֶד שֶׁבִּי וַאֲנִי מְחַיְּכִים,

מַשְׁאִירִים אֶת הֶעָבָר מֵאָחוֹר.

אַךְ בְּהֶחְלֵט יְכוֹלִים לְהִזָּכֵר,

גַּם בַּצַּעַר וְגַם בִּכְאֵב.

שָׁוֵה לָנוּ לַעֲצֹר לְמַחְשָׁבָה אַחַת-

אוֹ שְׁתַּיִם,

וְלִלְמֹד יוֹתֵר אֶחָד עַל הַשֵּׁנִי.

יֶלֶד קָטַן-הַבֵּט אֵלַי,

הִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת בִּי דַּרְכְּךָ

וְהַכּוֹכָבִים שֶׁלִּי מִתְגַּשְּׁמִים עֲבוּרְךָ.

יִהְיֶה זֶה שָׂמֵחַ,

יִהְיֶה זֶה עָצוּב.

וַהֲרֵי תָּמִיד נִשָּׁאֵר רַק שְׁנֵינוּ,

אֲשֶׁר נִלְמַד לִחְיוֹת הֵיטֵב

אֶחָד עִם הַשֵּׁנִי.

©  כלהזכויות שמורות לאלי משעלי