בקרוב אבוא
לבקר אותך,
לא אושיט
את ידי,
רק אדליק
לך נר של
זכרון
הדמעות כמעט יזלגו
ובראשי זכרונות
אתה רחוק כשנות דור
אבל כך היה תמיד
מעולם לא
החזקנו ידים או
היינו נפש -תאומה
לי לכן יש
עדיין תמיד
תסבוכות גבריות
.רציתי אב
ולא דמות מעורפלת
ועכשו מאוחר
אתה מעל הענן
שתדע שסלחתי מזמן
אבל אני תמיד
זוכרת
סליחה אבא
שלא יכולתי
.גם לי היו חטאים
ואני מצטערת שלא יכולתי
לאהוב אותך
כמו שאתה
אבל הרגשתי
תמיד שאתה
כמו אגרוף
בלבי רק עכשיו אני מבינה
שהאהבה היא
.לא עניין מובן מאליו
