כוכב אחד הציץ וכבה
כמו האיש שבדרכו תעה
עת לבבו נדם רק לדקה
ואחרי התחפר לו בשתיקה

כאבו חוזר ונשנה חלילה
ויגעים בו התום והדממה
ובבוקר כשמתפלל לאורה
מתקבצות שפתיו לשאלה

לו ניתנו לו ארץ ושמיים
לטעום גם מזה ומזה
לו הפליגה ספינתו על המים
אל אופק שאינו מתחזה

כשינמיך מעט מגובה גאווה
להיטמע כאחד האדם ברבבה
רק בקולו ובלבבו הברכה
לא יכה עוד על חטאו בלהבה

כאחד האדם ישוב ויתיר
לא יתעה בדרכו עד שיבה תאפיר
את שמחתו לנשמתו יחזיר
וממעל כוכבו שוב יאיר

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי