לעמוד
כמו עץ
שורשים רופפים.
עוד קצת...
איפה האומץ?
הנחישות?
הה...
לא היו מעולם.
ליפול
כמו פרי לאדמה
כבר רקוב!
זהו,
נגמר
איפה טיפת התקווה?
הה...
הייתה לי.
די, אבדתי-
כמה חבל.
[ליצירה]
שיר יפייפה לא יודעת למה התחושה שנוצרה בי תחוזת עצב.... אולי אכזבה שלך...
מקווה שאני טועה ובכל אופן נהנתי לקרוא כל מילה............................
[ליצירה]
וואו...
בעיני שיר מ ד ה י ם! איזה יופי של מבנה, זורם, אכן מטלטל,כל שורה נותנת תחושה של עוד, מתח כזה, מן כאב שמתמשך...אהבתי, קבלי את קולי לשיר יפייפה זה.
[ליצירה]
גם אני
גם אני חושבת שאין זה מיועד לקטגוריית השירה,
המון רגישות המון אהבה המון כאב.
עם זאת אני חושבת שיש מקום להשמיט כמה משפטים משום שזה ארוך מידי,כי הכתיבה היא טובה וגם התכן
זאת דעתי.