ועכשיו נדמיין את הסוף.
רעד חולף
צמרמורת חולשה
ברצון לשכב.
בהתחלה:
נשימה מכה
בבכי של מים וארץ
ואור מסנוור
זו כוחה של הבריאה. יין ויאנג שואפים זה לזה
להתערסל בחיקה של אמא. ואדמה
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ושוב, סנקסיו [ליצירה]
- [ליצירה] צודקת [ליצירה]
- [ליצירה] מאיר... נשמע כמו פרסומת לתה. תמונה חביבה וחמימה. כבר אמרתי לך שאתה עצוב בסיפורים שלך [ליצירה]
- [ליצירה] תיקונים לשורת ביקורתי האחרונה: מנחם, חוששני שבפגישתנו הייתה יצירתך זו רקומה טוב יותר. הלא כן? [ליצירה]
- [ליצירה] אח, אתם לא מבינים בכלל. [ליצירה]
- [ליצירה] והאם אין זה מעודד אותך? [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהב את סגנון הכתיבה אך יש צורך דחוף בפיסוק! [ליצירה]
- [ליצירה] עדי, פרשני דברייך בבקשה. [ליצירה]
- [ליצירה] מק-סים [ליצירה]
- [ליצירה] סנקסיו! [ליצירה]
