על השולחן את הנחת פרוספקטים של מלונות
אני ראיתי ערים זרות, מביטות אלינו בעיניים חשדניות
כל מה שרצינו, היה מונח לפנינו
רחוק כל כך
אמרת, שבוע חופש
אחר נראה, לאן הולכים משם
חשבונות ישנים, סיפורים מוכרים
אני לא נסעתי לשקוע בהרהורים
העבודה שלך, החיים שלי
לעיתים היינו כמו סיפור
שלא הצלחנו להכתיב
בחרנו בפריז
אמרת שזה מקרי
אך שנינו ידענו
תמיד אנחנו חוזרים אל השדרות הרחבות, הכיכרות המלאות
ציפורים שעפות מעל הגנים, בתי קפה ציוריים
הכל היה מונח לפנינו, כל מה שרצינו
רחוק כל כך
שדה תעופה מלא אנשים, מטוס גדול
קנית פאקט סיגריות לנסיעה, גמרנו חצי קופסא
הנהג שאל אותנו, מאיפה אנחנו
את רצית לשקר, אני השתתקתי
לא הבנו מילה, למרות כל הסרטים
יש לנו שבוע, אחר כך נראה לאן חוזרים
צחקת בקול כשראית כמה החדר קטן
שכבתי במיטה, חיכיתי לך
הכל נראה אמיתי, מונח לפנינו
רחוק כל כך
את אמרת שזו ההתחלה, אולי זה הסוף
לא חשבתי, מה יקרה כשנחזור
טיולים בין השדרות, חוצים את הנהר
מהכנסייה הלבנה ראינו את העיר
היא נראתה לנו מוכרת, פרוספקט ישן
בערב, ארוחות גדולות
לא חיפשנו אנשים מוכרים
נמלטנו ממקומות שיכולנו ליפול בהם
אחר כך חזרנו למלון
הרגשנו שבעים
סיגריות עצובות, בקבוקים ריקים
שבוע חלף, לאן אנחנו חוזרים?
