יש תמיד נסיעות קצרות
אנחנו אוספים את הדברים
לא מנסים להיזכר
מה אנחנו שוכחים
מה אנחנו עוזבים
הכול יום אחד יתעורר
את מעשנת בקצב מטורף
אני מביט בך דרך משקפי שמש
מכסה את הפצעים האחרונים
נשאר לי עוד קצת מקום
לעוד כמה ימים, לפני הסוף
ואת צוחקת, עד שזה נשמע מלאכותי מדי
בנסיעה קצרה
מחוץ לעיר
במסעדה קטנה
חיפשתי משהו להגיד
ואז ראיתי ילדה קטנה
היא צחקה, אני חייכתי
יש פרטים שתמיד נשכחים
גם אחרי, שמסיימים את הציור
כמו שני גנבים
עזבנו
כמו שני ילדים, נחזור קצת אחרי כיבוי האורות
את מוציאה מהתיק, ספר טלפונים קטן
אני מברר עם עצמי
כמה רחוק אפשר לברוח
ולאן את בורחת ממני עכשיו
בנסיעות קצרות
תמיד יש מקום לטעות
כתבתי לך בראש
שירים, ואת ציירת לעצמך
חלומות
כאלה שלא מוכרים בשום חלון ראווה בקניון ענק,
ואחרים המשיכו לנסוע
ירדו אל כביש קטן
אנחנו המשכנו
כי בנסיעות קצרות
הזמן הוא הכל
כמה אהבנו, כמה חרטות נשארו על השולחן
בין סליחה לסליחה
אמרנו הכל, ככה נדמה לי
יותר לא נותר לנו דבר
אז התחלנו לשתוק
בין סיגריה לסיגריה, זה תמיד הרבה
בנסיעות קצרות
מול מפעלים מתחלפים, ובתים קטנים
חיפשנו את עצמנו, כמו שני גיבורים
שנשארו מאחור
ואת אמרת, זה זמן טוב להתבשל
או נלמד משהו גם מזה
ואני חשבתי על הילדה הקטנה שראינו במסעדה
כמה עוד יעלה לה, לחיות את הכל
בלי לדעת איך
מביט במראות,עוקב אחרי היד שלך לכל מקום
עכשיו את מוציאה ספר, עכשיו מוציא מתא הכפפות מראה קטנה
אני נשאר חשוף, את יכולה לגעת בי
להשאיר בי סימן
בנסיעות קצרות
תמיד מוצאים את הסימנים האחרונים
למה שהיינו באמת, למה שלא נהיה בחיים
יכולנו לחיות בכל מקום, אבל בחרנו את עצמנו
זה עלה לנו המון.
אז עוצרים בדרך חזרה, למנוחה.
תגובות