.
.
. המלחמה בארץ ישראל - הטעות הקונספטואלית
תגובה המתייחסת לתגובתו של משה, בפרשת מטות כלפי בני גד ובני ראובן בבקשתם להתנחל בעבר הירדן המזרחי לאמור :
" ויאמר משה... האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה..."
אחת הטעויות הכביכול סמנטיות , היורדת לדעתי לשורש , למהות של הדברים,
הינה התפיסה הרווחת עתה בארץ, כי כביכול צבא ישראל נמצא במלחמה והמשתמטים משתמטים ממנו.
וכי מהותה של הבעיה כיום, הינה לכאורה בעיה חברתית - דתית
שימו לב בבקשה לביטוי שבו נוקט המקרא "יבואו למלחמה..."
עם ישראל כשבא לארץ ישראל ומתקיימת מלחמה על ירושת הארץ, הרי הוא בא למלחמה מובנית קיימת ,
מלחמה של הקב"ה - כנגד עמי הארץ.
זו לא טעות,
זו לא מלחמה של עם ישראל .
זו מלחמה של ה´.
אין המדובר בסמנטיקה בלבד.
מעובדת יסוד זו נגזרות קביעות נחרצות המפריכות מכל וכל את טענות המשתמטים מלהחלץ חושים לצבא - למלחמת ה´.
איך יכול לומר יהודי כשה´ נלחם על "ביתו" שלו והאש בוערת סביב
אני אשב ללמוד תורה, כדי שהדבר יעזור לו לקב"ה במלחמה.
אין הדברים חלילה קלוטים מהאויר .
שימו לב בבקשה למינוחים השונים שבהם נוקטים לכתחילה, בני גד ובני ראובן וכיצד מתקן אותם משה והם נעתרים לו, לשנות "לשונם" במהות המחשבה
הם אומרים לכתחילה :
"נחלץ חושים לפני בני ישראל"
והוא משיבם לאמור :
"תחלצו לפני ה´ למלחמה"
ואחר כך חוזר ומדגיש שוב ושוב :
"לפני ה´". - ולא פעם אחת , אלא יותר
ולכן גם האזהרה שבהמשך לאמור:
"ואם לא תעשו כן וחטאתם לה´..."
וכן אם תעשו כן:
והייתם קודם לכל נקיים מה´ ורק אחר כך מישראל.
ואחרי שמשה מתקן אותם. הם מתעשתים
ושבים לאמץ את סגנונו של משה לאמור:
"ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני ה´ למלחמה כאשר אדוני דובר".[דגש "כאשר אדוני דובר"]
ועתה צא וראה כל אלה המשתמטים מעזרת ה´ בגיבורים, מקיימים ההפך מהאמירה : "ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני ה´...".
אלפיים שנה התאבך הקב"ה בתורתם של ספוני דלת אמות של מדרש, עתה הוא מבקש מהם להתעלות לפסגת המעשה לעזור לו במלחמה על ארץ ישראל.
והם אך גלות בראשם
